על פי המודלים השונים והניסיון של מדינות שעברו לגיוס התנדבותי, נראה שהעלויות של הפעלת צבא מקצועי נמוכות מהעלויות של הפעלת צבא חובה, כל עוד אנו עוסקים בצבא בגודל קטן עד בינוני (פרופסור אשר טישלר, תא”ל במיל ששון חדד ).
צבא התנדבותי מקצועי ייצר חיסכון עצום למשק כנגזרת מהעלות האלטרנטיבית הנובעת מגיוס החובה כ 51 מיליארד ש”ח ע"פ דוח של משרד האוצר.
גיוס החובה מוציא כוח אדם בהיקף גדול מהשוק האזרחי מציב ואותו בכפייה בשירות הצבאי וכך גורם הפסד תפוקה גדול לחברה. העדר הבחירה בגיוס חובה לא מאפשרת למתגייסים ליישם את מלא הפוטנציאל שלהם בשוק העבודה ובכך פוגע במשק.
מעבר לכך נשאלת השאלה מדוע נטען שאין כסף עבור משכורות לחיילים כאשר כן מוצאים תקציב לפנסיות התקציביות של אנשי הקבע שמשתחררים מהצבא בגיל מוקדם ואינם תורמים יותר לבטחון המדינה לאחר שחרורם מהשירות. נציין שבארצות הברית במודל של צבא התנדבותי מקצועי אחוז המשכורות הינו 30 אחוז מכלל תקציב הבטחון. לעומת זאת בישראל במודל של גיוס חובה אחוז המשכורות הינו כ 60 אחוז מכלל תקציב הבטחון. כלומר יש בהחלט אפשרות כלכלית לעברו לצבא מקצועי.
(מתוך דוח עיקרי התקציב 2017 ו 2018-- משרד האוצר)
"לצד תרומתו למערכת הביטחון, לשירות החובה הארוך עלות משקית לא מבוטלת. חיילי החובה הם משאב יקר למשק בהיותם חלק מפוטנציאל כוח העבודה וההשכלה, ומשמעות השירות הצבאי היא דחיית מימושו.
השפעות אלו נאמדו ע״י גורמים רבים, ביניהם אנשי אקדמיה, ועדת בן-בסט בשנת 2006 'הוועדה הציבורית לאומדן עלויות הביטחון' בראשות ד״ר ליאורה מרידור באמצע שנות התשעים.
אומדן הפסד התוצר למשק כתוצאה משירות החובה שירות חובה של 36 חודשים לגברים ו 24- חודשים לנשים( אשר מקורו בהשתלבות המאוחרת בשוק העבודה ובפער השכר הנצבר על פני מסלול הקריירה, מוערך בכ 3.7- אחוזים מהתוצר כ 51- מיליארדי ש״ח בשנת 2015."